ההיסטוריה של הבדואים בנגב   
האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ – 160 אלף נפש. יותר ממחצית מהאוכלוסייה מיושבת בעיירות שהוקמו במיוחד עבורה ע"י הממשלה, ואילו החלק השני פזור בשטח, באופן המכונה "הכפרים הלא מוכרים". בדואים בנגב משתייכים לשלושה מטות עיקריים שמקורם בערב הסעודית: עזאזמה, תראבין ותיאהא, רובם היגרו אל הנגב מכיוון מדבר סיני, בתהליך שהסתיים לפני כ- 250 שנה והם מתפצלים לעשרות רבות של שבטים ופלגים. אחיהם בסיני עדיין מקיימים את מסורת גידול הצאן והנדידה בעקבות המרעה, יותר מאשר בנגב.
                                                                                    להמשך המאמר

הכנסת האורחים 
הבדואים מצטיינים במסורת הכנסת האורחים והאירוח. הכנסת האורחים לדרי המדבר כמוה כביטוח הדדי. כל עובר אורח בדרכו בישימון יודע, כי בכל אוהל ימצא מקלט, מזון ומקום לינה בעת הצורך, ובו יטופל ביד נדיבה. בשובו לביתו יחזיר במטבע דומה לאורחיו. זוהי מסורת של מאות בשנים, ויש הקושרים אותה עוד לימי אברהם אבינו המארח את שלושת המלאכים, המבשרים לשרה על הולדתו הצפויה של בנה יצחק. מנהגי הכנסת האורחים של הבדואים ידועים, מוכרים ואהובים בקרב הציבור הישראלי ואף מעבר לים. המנהג להזמין עובר אורח, ממשיך להתקיים גם היום והוא אופייני לכל הבדואים באשר הם.

תיירות במגזר הבדואי
בשנת 2000 פיתחנו ספי הנגבי ואני, את חזון פיתוח התיירות במגזר הבדואי. בראותנו כיצד מזניחה המדינה את הבדואים וכיצד נראים וחיים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בפזורה, החלטנו לפעול כדי לתקן את המצב. החלטנו שצריך לקיים מערכת תיירותית המבוססת על האתוס הבדואי: מכלול המידות הטובות של הבדואים. האתוס הבדואי ובמרכזו הכנסת האורחים עומדים במרכזה של התעניינות וזיקה רב לאומית אותה יש לתרגם למונחים תיירותיים כלכליים.
לאחר שהוצג החזון בפני משרד התיירות יצאנו לקיים סקר לבדיקת ייתכנות לפיתוח תיירות במגזר הבדואי. לאחר מספר חודשי עבודה, בהם חקרנו את שטחי הבדואים, נפגשנו עם עשרות נציגים במגזר, מוסדות ומשרדי ממשלה שונים ועשרות חברות טיולים וסוכני נסיעות, פרסמנו חוברת ובה מסקנות ברורות: פוטנציאל התיירות במגזר הבדואי, גבוה מאוד.
בחוברת שפרסמנו הצגנו את תפיסתנו, את תוצאות הסקר והמלצותינו. אלה אומצו על ידי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר.

חזור לעמוד הקודם